בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע היום (חמשי) את מקורבו וחברו הקרוב של שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן, מנכ"ל לשעבר של חברת נתיבי ישראל (מע"צ) אלכס ויז'ניצר, הורשע על פי הודאתו בעבירה של בקשת שוחד.

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה וסנגוריו של ויז'ניצר הגיעו להסדר טיעון לפיו יגזרו על ויז'ניצר שנתיים מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס בסך 850,000 ₪ או מאסר נוסף אם לא ישולם את הקנס.

הנאשם הודה היום בבית המשפט, כי בעת ששימש מנכ"ל נתיבי ישראל והיה בעל השפעה על בחירת מנהלי הפרויקטים שפיקחו על עבודות בניה ותשתית מטעם נת"י, דרש מיואב סרנה – הבעלים של חברת ניהול הפרויקטים "אפשטיין ובניו בע"מ" – כי ישלם לו שוחד עבור עבודות שהועברו לחברתו מטעם נתיבי ישראל.

בעת שנאשם שימש מנכ"ל נתיבי ישראל, הייתה 'אפשטיין' קשורה עם נתיבי ישראל בעשרות חוזים לניהול פרויקטים, בשווי של למעלה מ- 130 מליון ₪, והייתה למעשה חברת ניהול הפרויקטים המובילה.

יש לציין כי שר התחבורה דאז אביגדור ליברמן מינה את אלכס ויז'ניצר לאחר סגירת מע"צ למנהל יחידת הסמך – מע"צ. לאחר סגירתה ופתיחתה מחדש כחברת ממשלתית מונה שוב אלכס ויז'ניצר ע"י דריקטוריון החברה הממשלתית למנכ"ל החברה. ב-2015 התפטר וזי'ניצר לאחר חשיפת פרשיית השחיתות החמורה בישראל ביתנו, במהלכה נעצרו רבים מחברי המפלגה ומקורבים בחשד למעשי שחיתות חמורים.

על פי הודאתו של ויז'ניצר בבית המשפט, החל משנת 2005 ועד שנת 2009 הוא פנה במספר הזדמנויות ליואב סרנה ואמר לו כי הוא מצפה ממנו לתשלום עבור העבודות שאפשטיין מקבלת מנת"י, שכן, כדבריו, הוא וסרנה "שותפים" וסרנה "חייב לו". הנאשם הבהיר לסרנה כי אם לא יענה לדרישות השוחד שלו הוא יביא לפגיעה בחברת אפשטיין. עוד הודה הנאשם כי בשנת 2010 הוא הזמין את סרנה לפגישה בבית קפה בה נכח אדי זלינגר המקורב לנאשם.

בפגישה אמר הנאשם לסרנה כי זו העת להסדיר את "חובו" ודרש ממנו להעביר אליו את כספי השוחד באמצעות זלינגר, שלגביו אמר לסרנה: "אתה מכיר אותו, זה אח שלי. אתה תסגור איתו את כל מה שאתה חייב לי".

בהמשך לכך, ובשל חששו של סרנה כי הנאשם יביא לפגיעה ממשית בהכנסותיה של חברת אפשטיין, תאמו סרנה וזלינגר מנגנון להעברת 100,000 ₪ לנאשם, וסרנה אף העביר שיק על סך זה לידיו של זלינגר. בסמוך לאחר מכן התחרט זלינגר והודיע לנאשם ולסרנה כי הוא מסרב לקחת חלק במהלך.

כתב האישום בו הודה ויז'ניצר הוא חלק מפרשת 618, אשר מכונה "פרשת נתיבי ישראל" – פרשת שחיתות רחבת היקף שנחקרה בעיקרה ע"י חוקרי יחידת יאל"כ של להב 433 ובה הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שלושה עשר כתבי אישום שונים.

הציר המרכזי של הפרשה סובב סביב עבירות שחיתות שבוצעו בחברה הממשלתית במשך כעשור, על ידי מנהלים ועובדים בה, וכן על ידי ספקים חיצוניים בהם מנהלי פרויקטים, קבלנים ונותני שירות אחרים.

מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נמסר כי העונש המוסכם משקף את החומרה אותה יש לייחס לבקשות שוחד, אף אם הן לא נענות בסופו של יום. כמו כן, הובאו בחשבון בעת קביעת העונש גילו ומצבו הרפואי של ויז'ניצר וכן העובדה כי בחר להודות בטרם ניהול המשפט ולקח אחריות על מעשיו בפני בית המשפט.